בנוסף, לאסטרוגן השפעה על ביטוי קולטנים בתאים רבים בגוף, לרבות בכבד, במוח, בשריר ובמערכת כלי הדם – ולכן חוסר איזון זה עלול להשפיע על המטבוליזם, בקרת הסוכר, לחץ הדם, ותפקודים קוגניטיביים.

דומיננטיות אסטרוגן (Estrogen Dominance), מצב שבו יש יחס גבוה של אסטרוגן ביחס לפרוגסטרון — גם אם רמות האסטרוגן הכלליות בירידה — עלולה להשפיע לרעה על תפקוד בלוטת התריס, בין היתר באמצעות מנגנון של 

-Down Regulation של קולטני התריס.

❗ כיצד זה מתרחש ?

         שלושה שלבים !!!

1. הפחתת זמינות של הורמון התריס הפעיל (T3):
   • רמות גבוהות של אסטרוגן מגבירות את ייצור חלבון בשם Thyroid Binding Globulin (TBG) בכבד.
   • TBG קושר את הורמוני התריס (בעיקר T4 ו־T3), וכך מפחית את זמינותם בצורתם החופשית (Free T3/Free T4) — שהם הצורות הפעילות.
   • למרות שרמות TSH ו־T4 נראות תקינות, התאים עלולים לסבול מחוסר בתפקוד הורמונלי.
2. פגיעה בקשירת T3 לקולטן התאי (Thyroid Receptor Downregulation):
   • עודף אסטרוגן עשוי לדכא את רגישות הקולטנים התוך–תאיים ל-T3 (down-regulation), כלומר — גם אם יש T3 בדם, הוא לא מצליח להפעיל את מנגנוני הפעולה בתאים.
   • הדבר דומה לתנגודת לאינסולין: יש נוכחות הורמון אך ירידה בתגובה הביולוגית אליו.

     3. השפעות על המרה של T4 ל-T3:

     אסטרוגן עודף עלול לשבש את פעילות האנזים 5'-deiodinase, האחראי להמרה של

     T4 הלא–פעיל ל־T3 הפעיל.

     תהליך זה תלוי גם בסלניום, אבץ וקורטיזול מאוזן — שגם הם עלולים להיות מושפעים בשלב גיל המעבר.

📌 משמעות קלינית בגיל המעבר

• אישה יכולה לסבול מתסמינים של תת–תפקוד בלוטת התריס (עייפות, השמנה, "ערפל מוחי", עצירות), למרות בדיקות TSH תקינות.
• במקרים כאלה חשוב לבדוק גם:
  • Free T3, Free T4
  • Reverse T3
  • TBG
  • פרופיל הורמונלי מלא (אסטרוגן, פרוגסטרון, טסטוסטרון)
  • קורטיזול, DHEA, ויטמין D, B12, מגנזיום, סלניום