בדיקות IgG רגישות למזון

האוכל אותו אנחנו אוכלים היום הוא לא האוכל שהיה קיים בעבר. רוב המזון כיום נחשף באופן ישיר או עקיף לחומרי הדברה ו\או עבר הנדוס גנטי. מטרת ההנדוס היא לגרום למזון להיות עמיד יותר לקוטלי חרקים, עשבים ותנאי הסביבה. לזה ישנה תופעת לוואי – מזון מהונדס סופג יותר כימיקלים וחומרי הדברה.

מכאן נוצר מצב בו מערכת העיכול "לא מכירה" את המזון ואינה מסוגלת לעכל אותו בצורה מיטבית. בין השאר, גורם לבעיות בדופן המעי. ראוי לציין שמבעיות אלה בעוצמה זאת או אחרת סובלת כיום מרבית האוכלוסייה. הרגישות לגלוטן ולחלב, הן ידועות ושכיחות יותר. זאת מכיוון שמוצרי גלוטן וחלב עברו את השינוי הגנטי הגדול ביותר.

בהרחבה לאמור לעיל, חשיפה חוזרת למזון מגרה גורמת להידלקות דופן המעי. אשר בתורה מובילה להגברת החדירות ( permeability) של דופן המעי ולמצב הידוע כ – תסמונת "המעי הדליף" (Leaky Gut Syndrome). כתוצאה מכך, חומרים רבים שאינם מיעדים להיכנס למחזור הדם במצב תקין, דולפים לשם אחרי כל ארוחה. החומרים הלא רצויים הללו מזוהים על ידי מערכת החיסון כזרים\אויבים לגוף ומותקפים באמצעות נוגדנים מסוג IgG – קו הגנה הראשון של מערכת החיסון בגוף.

בחלק מהמקרים מערכת החיסון עלולה "להתבלבל" ולייצר נוגדנים שתוקפים את רקמות הגוף. המנגנון הזה נמצא בבסיס תגובות אוטואימוניות. אשר עם הזמן עלולות להפוך למחלות אוטואימוניות. כגון דלקת מפרקים שגרונית, טרשת נפוצה, תת פעילות בלוטת המגן על שם השימוטו, מחלת הצליאק (רגישות לגלוטן), פסוריאזיס ועוד. בין היתר הסימפטומים של הרגישות מתבטאים בנפיחות וכאבי בטן, צרבות, עצירות\שלשולים, חולשה וחוסר איפוס אחרי הארוחה. רגישות למזון עלולה להחמיר את הסימפטומים של מיגרנות, להשפיע על פוריות, לזרז הזדקנות ולהיות אחראית על עליה ניכרת במשקל שעמידה לטיפול.

למעט תסמינים גופניים רגישות למזון מעורבת בהתפתחות מגוון רחב של בעיות קוגניטיביות\ התנהגותיות (הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות, הפרעות בזיכרון, חוסר חדות מחשבתית, עייפות וכו') ונפשיות (חרדה, התקפי פאניקה, דיכאון, אימפולסיביות וכד'). ידוע שאצל כ- 95% מהילדים הסובלים מאוטיזם ישנה רגישות יתר לגלוטן\קזאין. הסימפטומים הקשורים לרגישות למזון בד"כ מופיעים לאחר עיכוב מסוים (משעות ועד לימים) לאחר אכילת המזון "המגרה" ( בשונה מאלרגיה למזון בה התגובה מידית יותר לאוכל הלא מעוכל).