דיכאון הוא המצב השכיח ביותר בין הפרעות נפשיות האחראי על 60% של ניסיונות אובדניים. 

התסמינים המאפיינים הם:

  • עצבות מתמשכת
  • ערך עצמי נמוך או ורגשי אשם
  • התרחקות מחיי חברה
  • אי שקט ומתח פנימי
  • הפרעות שינה
  • חוסר ריכוז

הדיכאון הוא המושג רחב המכיל לתוכו מצבים שונים המתבטאים בסימפטומים מתוארים לעיל. כגון: דיכאון קודר (Major Depressive Disorder), הפרעה אפקטיבית דו-קוטבית (Bipolar Affective Disorder), דיסתימיה (Dysthymia) – מצב דיכאוני מתון מעל שנתיים, דיכאון תגובתי (הפרעת הסתגלות), דיכאון לאחר הלידה וכו'. למרות הדימוי קליני מהותי, המצבים האלה שונים מאוד מבחינת החוסר איזון הביו-כימי שגורם להם. ידוע כי 280 הרכבים ביוכימיים בגוף מעורבים בתפקוד המוחי. עם זאת, רק ל-7 מהם ישנה השפעה מאסיבית ומרחיקת לכת על התפתחות תסמינים נפשיים דמוי בעיות פסיכיאטריות מובהקות. כולל כל הסוגים הנידונים של  דיכאון. 

גורמי סיכון ביוכימיים עיקריים למצבי דיכאון:

 

  •  חוסר מטילציה (Methylation)
  •  עודף מטילציה
  • מחסור באבץ, מגנזיום, חומצה פולית, וויטמין B6 וכו')
  • עודף מתכות כבדות\רעילות, נחושת וכו')
  •  עודף פירולים (Pyrroles)
  • סטרס מתמשך
  • חוסר איזון בחיידקי מעיים, מחלות אוטואימיוניות, רגישות לגלוטן

 

כל אחד מהגורמים הללו עלול לשבש את ההיווצרות וההפעלה של המסרונים העצביים שתפקידם למנוע התפתחות של דיכאון. מדובר בדופמין, סרוטונין, גאבא, אדרנלין וכו'.

למרבה הצער, הפסיכיאטריה המסורתית לא משתמשת בכלים החדשניים לזיהוי המקורות הביוכימיים של הבעיות נפשיות. אלא מתמקדת יותר בדיכוי הסימפטומים באמצעות הטיפול התרופתי. האחרון עוזר רק בחלק מהמקרים ואף מגביר שכיחות של תופעות לוואי המשפיעות לרעה על איכות החיים של המטופלים (ישנוניות\אי שקט, השמנה, תסמונות מטבוליות, ירידה בחשק מיני וכדומה).

לעומת זאת, ב-10 שנים אחרונות הוכיחה את עצלה את השיטה של פסיכיאטריה המתקדמת המכילה גישה אינטגרטיבית מותאמת אישית לאבחון וטיפול במצבי חוסר איזון הביוכימי שגרמים להפרעות נפשיות (Advanced Nutrients Based Psychiatry) השימוש בשיטה זו מאפשר להתייחס לכל מצב נפשי בכלל ולדיכאון כפרט כבעל סיבה אינדיבידואלית. דהיינו, לזהות גם את המצבים אשר למעשה רק מחקים את ההפרעה ממבט הקליני. בעוד כחוסר האיזון הביוכימי שעומד מאחרי המצב הזה יכול להיות שונה לחלוטין ממטופל למטופל.

הפסיכיאטריה האינטגרטיבית לא רק מתמקדת בזיהוי המקור הבעיה בכל מקרה ומקרה, אלא גם נותנת פתרון טיפולי מותאם אישית ע"י מתן החומרים המזינים שחסרים בגוף ו\או ע"י הסרת ההרכבים המזיקים. הטיפול הזה הוא הכי קרוב לצרכים הגופניים ואף לא גורם לתופעות לוואי כמו תרופות פסיכותרופיות.  בתחילת התהלית הטיפולי אפשר לשלבו עם התרופות נוגדי דיכאון, אך כעבור מס' חודשים בד"כ ניתן לשקול את הורדת מינונן  או אפילו להפסיקן.

לאור הכמות הניכרת של המקרים המאובחנים כדיכאון המובהק או הפרעה נפשית אחרת, אשר למעשה רק מחקים את ההפרעה ע"י סימפטומים דומים אך מאוד שונים ביוכימית, רואה כנכון להגדיש את סידרת המאמרים  לנושא הנידון. דרכם נמשיך לדון בשאלה: "האם התסמינים הנפשיים תמיד מעידים על מחלת נפש?"

במאמר הבא נעסוק בסוג השכיח ביותר של דיכאון.