תבנית גוף תריסתית

כנאמר, שלב הראשון מתחיל מזיהוי ולנטרול המקורות לפעילות מופחתת של בלוטת התריס:

• דלקת אוטואימונית של בלוטת התריס – תיראוידית ע"ש השימוטו Hashimoto Thyroiditis  (מצב שבו מערכת החיסון בטעות מזהה את תאי בלוטת התריס כעוינים לגוף ושואפת להשמידם). 90% ממאובחנים עם תת-תריסיות, סובלים תיראוידית השימוטו. ישנן סיבות שונות להתפתחות המצב, נעבור על כמה מהן:

1. רגישויות למזון (גלוטן, קזאין)

2. מתכות כבדות ורעלים סביבתיים

3. חוסר איזון של חיידקים של מערכת עיכול

4. סטרס מתמשך.

הגורמים מתוארים לעיל עלולים להזיק לרקמת הבלוטה עצמה או\ו לגרום לדלקת בדופן המעי (תסמונת של מעי דולףleaky gut, ). כתוצאה מכך, מוצרי העיכול וחיידקים אשר במצב התקין לכודים בתוך המעי, מתחילים לדלוף לתוך הזרם הדם. מערכת חיסונית מזהה אותם כ"זרים". בשל התגרותה, מערכת החיסון מפעילה את "מפל אוטואימוני", autoimmune cascade  האחראי על תקיפת רקמות הגוף על ידי נוגדנים.

• תזונה לא מאוזנת, במיוחד חוסר יוד וסלניום נחוצים ליצירת ההורמונים של בלוטת תריס.

• חוסר איזון הורמונלי:

1. הפרשת יתר של אסטרוגן על ידי השחלות. בתור בעל זיקה גבוהה לקולטנים של בלוטת התריס, אסטרוגן מסוגל לחסום את התפקוד הבסיסי של בלוטה.

2. חלק מהורמונים של קליפת יותרת הכליה מעורבים בהמרת הורמוני בלוטת התריס. כמו כן, הם משבשים את השפעת של 3FT, הורמון של בלוטת התריס, על חילוף החומרים התאי.

3. במקרים נדירים (אחד ל100) מחסור הראשוני של TSH (thyroid-stimulating hormone), ההורמון של יותרת המוח גם הוא עלול להשפיע להפרשת הורמוני בלוטת התריס.

• בעיות במערכת העיכול:

1. חוסר עיכול וספיגה (מחסור באבות המזון, מינרלים, וויטמינים).

2. תפקוד הכבד לקוי (הפרעות בניקוי רעלים, ביוצרות האנזימים והמרתם, בהפרשת המרה).

• מצבי סטרס מתמשכים:

1. מחמירים את הבעיות הקיימות (כמו מעי דולף);

2. גורמים להפרשת יתר של קורטיזול ואדרנלין

       – החרפת תסמיני תת-פעילות בלוטת התריס,

       – הפחתת האנרגיה,

       – מצב רוח ירוד,

       – חוסר ריכוז,

       – עלייה במשקל,

       – הפרות בשינה.

• היריון (סטרס לגוף האישה, הפרשת יתר של אסטרוגן);

• חשיפה לתרופות מסוימות (תרופות לטיפול בסרטן, למחלות לב, כדירי מרשם פסיכוטרופיים).

• תת-תריסיות מולדת. מצב נדיר יחסית.

• חוסר פעילות גופנית. תורם לעליה במשקל, להצטברות המתחים הכרוניים ולהפרעות שינה.

 לאור העובדה שבמרבית המקרים, בדיקות שגרתיות הינן אינפורמטיביות רק בשלבים המתקדמים של הפרעה (כאשר נצפית ירידה כ-75-80% מתפקודה הבסיסי של בלוטה), אנו משתמשים במגוון רחב של בדיקות ואבחונים הנקבעים לפי הגיל, מין ופרופיל הבריאותי של כל הלקוח. על סמך הערכה ראשונית ותוצאות הבדיקות, אנו ממליצים על תפריט תזונה אינדיבידואלי משולב עם תוספי מזון המותאמים לצרכי הגוף בשלב הזה.

במידה וקיים תלות\כמהה למזונות מסוימים (לחם, פסטה, שוקולד, ממתקים), אנו מציעים פתרונות חלופיים ממקורות טבעיים.  

מזונות להסיר מהתפריט…

• ירקות ממשפחת המצליבים (ברוקולי, כרובית, כרוב, כרוב ניצנים קייל). אף על פי שהמצליבים נחשבים למזון בריא, הם מוציאים מהגוף יוד – מרכיב נחוץ לבניית הורמוני בלוטת התריס.  

• מוצרים המכילים גלוטן (כל הזנים של חיטה, שיפון ושעורה) אשר עלולים לגרום לאנשים עם רגישות לגלוטן, למחלות אוטואימוניות (תירואידיטיס השימוטו).

• מוצרי חלב במיוחד מוצרי חלב פרה המכילים חלבון קזאין מסוג A1 אשר בדומה לגלוטן מעורר תגובות אוטואימוניות. מוצרים מותססים מחלב עיזים האורגני שאינו מפוסטר, יכולים להיות הבחירה טובה יותר במידה ולא נצפתה רגישות יתר למזונות אלה בבדיקות. 

• פחמימות, במיוחד פחמימות פשוטות\מעודנות. גורמת לחוסר איזון הורמונלי נוסף ובהנמכת רמת חילוף חומרים. מחמירות את בעית עודף משקל. נמצאה קורלציה גבוהה בין שימוש בפחמימות ובין הגברת העייפות מלווה במצב רוח ירוד. 

• מוצרי סויה. יש להשתמש בזהירות, במיוחד במקרים של תת-תרסיות משנית על רקע עודף אסטרוגן.

מזונות להוסיף לתפריט