התופעה של ׳מעגל קסמים׳ לאו דווקא שייכת רק לפסיכולוגיה של האוכל. אפשר לזהות אותה בהרבה תחומים בחיינו. התופעה משקפת את המצב שבו הפתרון שנראה לעין של בעיה אחת בשרשרת הנסיבות יוצר בעיה חדשה ומגביר את הקושי בפתרון הבעיה המקורית. הגבלת כמות המזון יכולה לדגמן איך תופעת ׳מעגל קסמים׳ מתרחשת בהרגלי אכילה לא בריאים:
מבחינה פיזיולוגית אנו יכולים להגביל את הכמות המזון לזמן מה, אבל גוף הרגיל לכמות מסוימת של אוכל מתחיל לדרוש תכף ומיד את ׳מה שמגיע לו׳. בדרך כלל יש כמה סצנריו ידועים:
'הגבלה' מסתיימת במשבר של אכילה מופרזת עם לעליה נוספת במשקל. כתוצאה מכך נוצר מצב של סטרס על רקע  חוסר יכולת לעמוד במשימה, אובדן שליטה ואכזבה עצמית.
הגבלת המזון מתפרשת על ידי המוח כהתראה דחופה לאגירת שומן, הורדת פירוק החומרים, הפחתת בניית השרירים וכדומה. הגוף נכנס סטרס מטבולי.
על  מנת להתגבר על המצב הסטרס (לא משנה על איזה רקע) הגוף מפעיל את הפרשה מוגברת של כורטזול (הורמון של סטרס). אחד ממאפייניו של כורטיזול הוא – עלית סף הנאה וסיפוק מאוכל. כלומר, כשניכנע לדרישת הגוף להכניס את המזון, נצטרך  לאכול הרבה יותר כדי להגיע למצב של שובע מאשר היינו צריכים לו לא היינו במצב של סטרס. כך מנגנון פיזיולוגי גורם לבעיה רגשית או/ו מטבולית.
מודעות ל"מעגל קסמים" עוזרת גם להבין מדוע כל הדיאטות נכשלות. כלומר, לא מחזיקות לאורך הזמן. המפתח נמצא במסר עיקרי של כל הדיאטות. הוא מבוסס על  איסור (סטרס), אשר מלחיץ בצורה אוניברסלית כבר מלכתחילה. מאחר וטבעה אדם מכוונת לחיפוש אחרי הנאה וסיפוק והימנעות מסבל וכאב, כל מצב של סטרס מוגדר על ידי הגוף כהרסני ומיועד לסלקו. למרבית הצער, הרבה מאלה שהתחילו את הדיאטה עם הרבה מוטיבציה עם הזמן 'נשברים'. המשברים החוזרים כידוע גורמים לחוסר אימון בעצמי ומפקפקים בנכונות בבחירת הדרך.
באופן הסכמתי זה נראה כך:  
משקל יתר => סטרס => פניה לדיאטה => איסור במסר בסיסי של דיאטה+ הגבלה בכמות האוכל => סטרס כפול => הפרשה מוגברת של כורטיזול => עליה בסף הסיפוק והנאה => התפרצות של  אכילת יתר => כישלון בהתנסות=> אכזבה עצמית => סגירת המעגל וחזרה לפסים של סטרס. רעיון להתנסות: במהלך בניית הרגלי אכילה חדשים תפעילו את יכולתכם להרפות את תחושת הרעב דרך סוגסטיות (שכנועים) חיוביות כדי למנוע הגעה ל"מעגל קסמים".