פסיכולוגיה של אוכל בריא

"מדוע ממשיכים לעשות את מה שלא צריך לעשות?"

ל78% מאכלוסייה שלא משייכת את עצמה להפרעות אכילה, הנושא של אוכל נראה רלוונטי ורגיש.

פסיכולוגיה של האוכל Food Psychology – היא – תחום יחסית חדש בפסיכולוגיה ובתזונה אשר משקף את יחסי גומלין המורכבים שלנו עם האוכל. יחסים אלה מושפעים מהרבה פקטורים, כמו תרבות, דת, הרגלי אכילה, סביבה קרובה, סיטואציות בחיים וכדומה.הצרכים שלנו לאבות המזון הם די זהים.

עם זאת, אנו כל כך שונים מבחינת הרגלי אכילה: לכל אחד מ1000 איש שאוכלים יותר ממה שהם היו רצים לאכול יש 1000 סיבות שונות לאכול יותר. המניעים לאכילת יתר יכולים להיות מטבוליים (קשורים לפירוק חומרים), רגשיים, חברתיים וכדומה. השאלה שנשאלת היא: "איך ניתן לגלות מה המניע הספציפי בכל מקרה ואיך אפשר לנטרולו?"

התשובה לשאלה הזו מתגלה בדיאלוג הכנה עם העצמי המתחיל מאבחון: האם אוכל בשבילך הוא רק מזון? מה את/אתה עושה, על מה חושב/ת ומרגיש/ה כשניגש/ת לשולחן אוכל? אם את/ה יודע/ת מה לא צריך לעשות, מדוע עדיין את/ה עושה זאת? כאשר המצב המתואר מתרחש מפעם לפעם כנראה יש סיבה פנימית/אישית המצדיקה או  התומכת בדפוס ההתנהגותי הזה.

תפקודן של הנקודות הבאות לשפוך אור לסיבות של
אכילת יתר:

עיסוק באוכל הוא הסימפטום

יחס מורכב לאוכל לעיתים קרובות הוא התראה חשובה המשקפת שמשהו לא בסדר בחיינו: במערכות יחסים שלנו, בביטחון עצמי, בזוגיות, בהורות וכדומה. בלי מודעות לתפקיד המורחב של אוכל בחיינו, נמשיך לשחות במרק רגשות מנוגדים ולהעניק מזון לסטרס מתמשך. 

במי אתם יכולים להיעזר?

לפעמים שיתוף של מישהו קרוב או קשור לנושא הוא לא מספיק. הפתרון היעיל יותר הוא לפנות ליעוץ לבעל מקצוע עם ידע וניסיון בתחום. מטפל  שיודע לנתח את המצב, לפענח את הסיבות  לכישלונות ולזהות את המצוקה בין השורות. נדרש גם ידע מקצועי על הרגלי אכילה שכיחים ומיומנות באימון תזונתי. לא פחות חשוב ממרכיבים פסיכולוגים של הטיפול התמצאות רחובה בהליכים פיזיולוגיים הקשורים לאכילה ומזון. בהרבה מקרים מודעות להשלכות של עמידות לאינסולין, השפעת הרמוני סטרס לעוצמת התיאבון וערנות למצבים בהם גוף מאותת לעזרה עקב חוסר נוטריינטים (מרכיבי מזון חיוניים) יכולים להיות המפתח להצלחה טיפולית.

אשמח להעניק לכם את הכלים לרכישת מיומנויות מגוונות הנדרשות להתמצאות בתחום של תזונה בריאה