חרדה
כשהגוף צועק את מה
שהנפש
לא הספיקה לומר
לא רק
תחושת פחד רגעית
היא חוויה גופנית
ונפשית עמוקה
שמלווה את האדם
ביומיום
מהי חרדה ?
מדובר במצב רגשי שמגיע הרבה מעבר למה שמקובל לכנות 'לחץ'. למעשה, מדובר במשפחה רחבה של הפרעות,
אשר מתבטאות באופנים שונים בכל אדם, אך לכולן מכנה משותף ברור.
והוא – תחושת ערנות-יתר, או "אזעקה" תמידית של הגוף והנפש.
התקף חרדה מעורר את מערכת העצבים באופן מתמשך, גם כשאין סכנה ממשית. גורם לעייפות נפשית, מתח גופני, וקשיים תפקודיים הנמשכים לאורך זמן.
סוגי הפרעות חרדה המרכזיים
כל סוג עלול להופיע בעוצמה משתנה — קלה, קשה, אקוטית או כרונית — אך כולם ניתנים למענה וטיפול.
דאגה מתמדת ועיסוק בלתי פוסק בנושאים מגוונים (כסף, בריאות, עבודה, לימודים, משפחה). המחשבות הן בסגנון
"מה יקרה אם…" והקושי להרגיע את המוח נמשך לאורך כל היום, לעיתים גם בלילה.
התקפי חרדה (Panic Attacks) :
פרצים פתאומיים של פחד עוצמתי, המלווים בדפיקות לב מהירות, קוצר נשימה, תחושות סחרחורת ותחושת סכנה ממשית ("עומדים למות" או "מאבדים שליטה").
מזוהים התקפי חרדה ליליים : התעוררות פתאומית באמצע הלילה עם דפיקות לב, קוצר נשימה וכאב חזה, ללא חלום מקדים.
חרדה חברתית :
פחד ממבטים, דעת קהל, ביקורת, הגשת פרזנטציה, אכילה או כתיבה בציבור. פעמים רבות נמנעים מסיטואציות חברתיות על מנת לא לחשוף את עצמם ולהפחית לחץ.
OCD (הפרעה טורדנית-כפייתית) :
מחשבות טורדניות (אובססיות) שמובילות לפעולות כפייתיות חוזרות (קומפולסיות). בדיקות, ניקיון, ספירה, סידור.
לעיתים קרונות מודעים לכך שהפעולות אינן הגיוניות אך מתקשים להפסיקן.
PTSD (הפרעת דחק פוסט-טראומטית) :
חרדה קשה שמתפתחת בעקבות טראומה כגון תאונה, פגיעה, מלחמה. כוללת פלאשבקים, סיוטים, הימנעות ממקומות/קולות, דריכות יתר ותחושת ניתוק.
חרדעת נטישה :
פחד עוצמתי מפרידה או מריחוק מההורים, מבן-זוג או מדמות מרכזית, קושי לשהות לבד או לישון מחוץ לבית. לעיתים הפרידה מובילה לפאניקה מוחלטת.
פוביות (פחדים ספציפיים) :
פחד מוגבר מאובייקט/סיטואציה מסוימת (לדוג': מעליות, נהיגה, חרקים/חיות, דם/מחטים, גבהים, מים ועוד). הפחד גורם להימנעות פעילה מפעולות יומיומיות או ממקומות מסוימים. הפוביה החברתית הספציפית מתייחסת לפחד מדיבור מול קהל, מאכילה או כתיבה בפומבי.
כל אחת מהפרעות החרדה יכולה להתבטא ברמות שונות. הכרה בתופעה איבחון וקבלת טיפול מותאם אישית, הם הצעדים הראשוניים לשחרור מה "משא" המתמשך של החרדה ולשיפור איכות החיים באופן משמעותי.
חרדה יכולה להופיע כתגובה למצבי חיים משתנים. טראומות עבר, עומס מתמשך או נטייה ביולוגית, אך פעמים רבות
הגורמים עמוקים ומורכבים יותר.
כדי להבין טוב יותר את מקורות של החרדה, נפרק אותם לגורמים המרכזיים :
1. חוסר איזון במוח
במוח שלנו יש חומרים שמווסתים רגשות ותחושות. כאשר יש חוסר איזון ביניהם, זה משפיע ישירות על רמות החרדה.
חוסר במגנזיום מחליש את "בלם הרגיעה" (GABA), מה שמוביל לדריכות עצבית, דפיקות לב ומתח.
חוסר בויטמינים כמו B12 , B6 וחומצה פולית גורם לעלייה בחומרים מחמצנים במוח. כך שהמחשבות "נתקעות" והראש מרגיש כל הזמן עסוק.
עודף בחומר מגרה בשם גלוטמט פועל כמו "דוושת גז תקועה". המחשבות רצות, הגוף דרוך מדי, ולעיתים מופיעות הפרעות קצב לב.
מצב של חמצון יתר במוח עלול לגרום לקשיי שינה ולתחושת לב פועם בחוזקה.
2. חוסר איזון הורמונלי.
המערכת ההורמונלית שלנו משפיעה רבות על מצב הרוח.
בלוטת התריס – לעיתים הבדיקות מראות "טווח נורמלי", אבל אם ישנה מעט ירידה ברמת ההורמון האקטיבי של בלוטה ( FT3 ), זה עלול לפגוע במוליחים עצביים במוח ולגרום לדאגנות כרונית.
הורמון הקורטיזול – עלייה בהורמון הסטרס – קורטיזול לעורך כול היממה גורם ללחץ מתמיד בגוף.זה מביא ליקיצות מוקדמות ולדריכות בילתי פוסקת.
נמצא כי רמה נמוך של DHEA קשורה לתופעת חוסר ביטחון וחווית מטח מוגברת.
תנודות ברמת סוכר בדם – כאשר הסוכר יורד במהירות אחרי ארוחה עשירה בפחמימות פשוטות לאנשים עם וויסות לסוכר פגומה יש סיכון לפתח הדכף חרדה כשעה אחרי הארוחה.
3. תהליכים מטבוליים.
כשהגוף לא מקבל די חומרים מזינים, המוח עלול להיכנס לחוסר איזון :
מחסור באומגה 3 פוגע ביכולת המוח להירגע, ומעלה תחושת דאגה מתמשכת.
רמות גבוהות של הומוציסטאין נמצאות בקורלצייה עם מחשבות טורדניות.
חוסר בויטמין D לעיתים מחריף התקפי חרדה .
מחסור בויטמין B1 (תיאמין) פוגע באיזון האנרגיה במוח, ועלול להתבטא בעצבנות והתפרצויות.
4. גנטיקה והשפעות סביבתיות.
לחלקנו יש נטייה מולדת שמגבירה שמגבירה את הסיכון לחרדה :
שינויים בפעילות האנזימים כמו COMT או MTHFR משפיעים על פירוק חומרים במוח, וגורמים למחשבות טורדניות או עצבנות גבוהה,חרדה והתקפי פאניקה.
5. סטרס מתמשך וטראומה.
חשיפה ללחץ
יומיומי או חוויות טראומטיות הם גורמים מרכזיים לחרדה מתמשכת :
במצב של סטרס כרוני, כאשר הגוף מפעיל את "מערכת החירום" 24/7 , רמות הקורטיזול והאדרנלין גבוהות כל הזמן. המצב הזה גורם למוח להיות בעוררות מוגברת ללא הפסקה.
טראומות מהעבר יכולות "להיחקק בגוף", כך שצליל, ריח או מגע מסוים מפעילים מחדש את תחושת הסכנה,
גם אם אין איום אמיתי.
השילוב של לחץ כרוני, חוסר איזון הורמונלי ותהליכי חמצון במוח מוביל לכך שהפחד נעשה כרוני וקשה לשליטה.
התקפי פאניקה , Panic Attacks
ההתקפי פאניקה מאופיינים בהופעה פתאומית של תחושת פחד או חרדה עזה
שאינה קשורה לסכנה ממשית וגלויה. בדרך כלל הם פורצים ללא התרעה מוקדמת. עשויים להימשך מקצת דקות ועד חצי שעה ולעיתים אף יותר. עבור רבים, עוצמת התסמינים והבלבול הנפשי כה גבוהים, עד שבזמן ההתקף מתחזק חשש שמדובר באירוע רפואי מסכן חיים. כגון התקף לב או בעיה רפואית חמורה אחרת. תחושת חוסר השליטה המלווה את ההתקף מחמירה עוד יותר את רמת המצוקה נפשית. לעיתים האדם פונה למוקדי רפואה דחופה מתוך בהלה.
ההתקף עצמו מתבטא לא רק בתחושות רגשיות עוצמתיות אלא גם במגוון סימפטומים גופניים ברורים.
תסמינים פיזיים נפוצים כוללים :
- דופק מואץ או דפיקות לב מורגשות
- הזעה מוגברת בגוף
- רעד בידיים או ברגליים
- קוצר נשימה או תחושת מחנק
- בחילה
- כאב או אי נוחות בבטן
- סחרחורת
- תחושת ניתוק מהמציאות
- בלבול או חוסר יציבות
- צמרמורות או תחושת נימול בגפיים
לעיתים עולה פחד עז שהאדם עומד לאבד שליטה,
להשתגע, או למות.
לצד הסימפטומים הגופניים, עלולות לצוץ גם מחשבות מבהילות וקיצוניות. למשל : "אני עומד למות" או "קורה לי משהו נורא". מחשבות כאלו מגבירות את תשומת הלב לתחושות הפיזיות ויוצרות מעין "מעגל קסמים". ככל שהפחד גובר – כך הגוף נעשה דרוך יותר, והחרדה מתעצמת.
בהתקף חרדה, המנגנון הזה נדלק ללא סיבה מספקת . לפעמים בגלל מחשבה חולפת, ולפעמים בשל רגישות שנבנתה לאורך זמן מלחצים ומתחים בחיי היום-יום. התוצאה היא סערה פנימית שמרגישה מוחשית מאוד, גם אם בפועל הגוף אינו נמצא בסכנה אמיתית.
גישות טיפול עכשוויות לחרדה :
קיימות כיום מספר דרכי טיפול יעילות שיכולות לסייע להתמודד עם חרדה ולהחזיר את תחושת השליטה והאיזון :
פסיכותרפיה CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי) – נחשב לשיטה היעילה והמומלצת ביותר לטיפול בהפרעות חרדה.
EMDR – טיפול המתאים במיוחד להתמודדות עם תסמונת פוסט-טראומטית (PTSD).
פסיכותרפיה דינמית – מתמקדת בחקירה ותיקון של דפוסים רגשיים לא מודעים, ומסייעת לשינוי שורשי ומתמשך.
תזונה מותאמת אישית – התומכת בחוסרי איזון ביוכימי המתגלה בבדיקות פונקציונליות מקיפות.
איזון הורמונלי ומטבולי.
טכניקות להרגעת מערכת עצבים.
כמו תרגול הרפיה, נשימה מודעת וטכניקות נוספות המכוונות להרגעת מערכת עצבים עשויות להפחית את עוצמת החרדה ולשפר את איכות החיים.
פעילות גופנית מותאמת באופן אינדיבידואלי.
טיפול תרופתי : במקרים שבהם הטיפולים הפסיכולוגיים ואחרים לבדם אינם מספיקים, יש לשקול טיפול תרופתי, המותאם אישית בהמשך לאיבחון פונקציונאלי מקיף .
שילוב של שיטות
מניסיון קליני ידוע כי שילוב בין טיפולים שונים מביא לרוב לתוצאות מיטביות ומשפר משמעותית את תפקודו הכללי של המטופל.
מתי לפנות לעזרה מקצועית ?
– כשהתקפי חרדה אינם נשלטים כלל וחוזרים שוב ושוב.
– כשחרדה פוגעת באיכות החיים היום-יומית.
– כשחרדה גורמת לדיכאון משני או לתחלואה נפשית / גופנית יותר מרכבת.
בשורה מעודדת
התקפי חרדה אמנם מורגשים לעיתים כמו חוויה מטלטלת וחסרת שליטה – אך בעזרת ליווי מקצועי והקניית כלים מעשיים, רוב האנשים מצליחים להפחית משמעותית את עוצמת ההתקפים ולשוב למסלול חיים יציב ואיכותי .
באמצעות שילוב נכון של :
- תזונה מותאמת
- איזון הורמונלי ומטבולי
- תמיכה וחיזוק של חוסר איזון ביוכימי
- טכניקות להרגעת מערכת העצבים
-כלים ומיומנויות פסיכולוגיים