בדיקת
נחושת
מדוע זה חשוב
נחושת היא המינרל החיוני לתפקודו האופטימלי של הגוף. אשר נצרך בעיקר למערכת החיסון חזקה ולסינתוז של מוליכים עצביעים, להיווצרות האנרגיה התאית ולגדילה. עם זאת, כמות מוגברת של נחושת בדם היא אחת הסיבות השכיחות להפרעות מנטליות. זאת מאחר ונחושת מזרזת את המרת הדופמין (מוליך עצבי שקיבל שם כינוי של 'הורמון האושר') לנוראדרנלין (הורמון הסטרס). הירידה בדופמין וצמיחה בנוראדרנלין נמצאות בבסיס ביוכימי של הפרעות נפשיות נפוצות. כגון: מצבי חרדה, התקפי פאניקה, התנהגות אלימה, הפרעה דו קוטבית, ודיכאון. גם בהפרעות קשב וריכוז עם היפראקטיביות (ADHD) ובאוטיזם נמצאו רמות גבוהות של נחושת. בעוד כיותר מ-90% מדכאונות לאחר הלידה מתפתחים על רקע עודף נחושת חופשייה.
כמובן, זה לא אומר שכל דיכאון (או הפרעה נפשית אחרת מתוארות לעיל) נגרמים על ידי עומס נחושת. עם זאת, גילוי מוקדם וטיפול בעודף נחושת להקל על התסמינים ולפעמים אפילו לפתור את הבעיה.
רשימת התסמינים המלאה של עודף נחושת:
- היפראקטיביות, הפרעות קשב וריכוז, הישגים אקדמיים ירודים
- דיכאון, רמות חרדה גבוהות, בעיות שינה
- 'ערפל' מוחי, עייפות כרונית, פיברומיאלגיה
- התקפי זעם, התנהגות אלימה
- חוסר סבילות לאסטרוגן שהתחילה בגיל ההתבגרות, בהריון ובתקופת גיל המעבר
- מחזור קשה, בעיות פוריות, אנדומטריוזיז (endometriosis) שינויים פיברוטיים ברחם
- תפקוד חיסוני ירוד, תת-פעילות של בלוטת התריס
- עור רגיש\יבש, אקנה, אלרגיות, נשירת שיער
- אנמיה, צלצולי אוזניים (טינטון)
- צמיחת יתר של קנדידה
- רגישות לפירות ים ולצבעי המאכל
- מחלות אוטואימוניות וניווניות
- כתמים לבנים על הציפורניים
- תופעות לוואי לתוספים המכילים נחושת
לנשים הנטייה המוגברת לעודף הנחושת קשורה לשימוש בגלולות והתקנים.
בעוד כבתקופות היריון רמת נחושת עולה פי כמה וכמה באופן טבעי.
הסיבה לכך היא העליה באסטרוגן שגורם להיטפסות של הנחושת בהיריון.
אצל גברים עומס הנחושת עשוי לגרום לאימפולסיביות ואפילו להתפרצויות זעם
אלימות. כלומר, הביטויים של עומס הנחושת עלולים להיות לגמרי שונים באותם בני משפחה.
הסיבות לעודף הנחושת
- שימוש בגלולות והתכנים למניעת היריון
- חשיפה לקסנו-אסטרוגנים (תרכובות הכימיות המחקים
את פעילות האסטרוגן) שנמצאות בפלסטיקים, קוטלי חרקים ועשבים)
- הורמוני גדילה ממזון מן החי
- מחסור באבץ המשני לבעית ספיגתו במעיים
- פגמים גנטיים המעכבים את השחרור הנחושת מהגוף
- שימוש בתוספי מזון המכילים את הנחושת
- מי שתייה, במיוחד מצנורות הנחושת.
- לעיתים רחוקות אכילה מוגברת של מזונות
עשירים בנחושת: אצות ופירות ים, שוקולד, אבוקדו, שעועית, אגוזים, טלה, איברים.
למי מומלצת הבדיקה
למי שסובל מהפרעות נפשיות, ממערכת החיסון חלשה, כאבי השרירים ומיגרנות, 'ערפול' מוחי, מתסמונת קדם ווסתית (PMS) והפרעות פוריות, מחלות ניווניות, אלרגיות ועוד.
כיצד בודקים?
אולם בדיקת שעיר עדיין פופולרית למדידת רמות המתכות, המומחים בתחום טוענים כי שיטה זו אינה תקפה לאבחון כמות הנחושת בדם או\ו כבד. אלא יכולה לשקף את הנחושת הנספגת ע"י שער עצמו. הדרך המדויקת יותר למדידת הנחושת היא ע"י בדיקת כמותה בסרום.
בנוסף מודדים בבדיקה גם את צרולופלזמין, ceruloplasmin – החלבון שקושר את נחושת. כך ניתן לחשב את הנחושת החופשית, אשר בכמות מוגברת עלולה לגרום לבעיות.
כלומר, גם אם רמת הנחושת הכללית נמצאת בטווח הנורמה, קיימת אפשרות לאחוזה הגבוה של מתכת חופשית שאינו נקשרה לצרולופלזמין. כאמור, בדיקת שעיר לא עומדת בדרישה זו ולכן לא ממש רלוונטית. פקטורים נוספים כמו, מחסור באבץ, בוויטמין די, או\ו בחלבונים גם הם יכולים להיות גרמי סיכון לעודף נחושת.
תפקודה הראוי של בלוטת התריס גם הוא קריטי לוויסות הנחושת. הימנעות ממקורות הנחושת והשלמת הנוטריינטים החסרים בד"כ מביאה לשיפור משמעותי כעבור כחודשיים.
כיצד מתבצעת הבדיקה?
הבדיקה מתבצעת באמצעות דגימת דם. לאחר איסוף דגימה התוצאות מתקבלות בד"כ תוך 4 שבועות.
בדיקות משלימות:פרופיל הורמונלי כולל הרמוני מין, בלוטת התריס, רמת אבץ, צרולופלזמין, מגנזיום. רמת מתכות רעילות ומינרלים ברמות.