בין המצבים הקשורים לתת-מתילציה נצפו: הפרעות אכילה (אנורקסיה\בולימיה), נטייה להתמכרויות (קניות, הימורים, שימוש בסמים ואלכוהול), מצבי דיכאון, הפרעה סכיזו-אפקטיבית, הפרעת התנגדות מתנגדת ODD, oppositional-defiant disorder והפרעה אובססיבית – קומפולסיבית, OCD.
רמות נמוכות של הסטמין בדם מעידות על מתילציה מוגברת. אשר יכולה להתבטאות במצבי חרדה קשים ובהתקפי פאניקה, ברגישות יתר למזון / כימיקלים, בעיניים יבשות, זיעה מופחתת, כישרונות ומיומנויות אומנותיות\מוסיקליות גבוהות, אי סבילות לנוגדי דיכאון מקבוצת 'חוסמי סרוטונין' (SSRI) וכו'.
מצבים בהם התגלתה מתילציה מוגברת הם: הפרעות חרדה ופאניקה, דיכאון, הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות, לקויי למידה, סכיזופרניה פרנואידית, רמות מוטיבציה נמוכה. אצל מרבית המטופלים שסבלו מדיכאון, הפרעות התנגדות מתנגדות, OCD, הפרעה דו קוטבית או סכיזופרניה נמצאו פגמים גנטיים במתילציה, אשר ככל הנראה המקור מרכזי להתפתחות מחלתם.