אצל כ-70-80% בקרב הסובלים מהפרעות נפשיות נמצא פגם במתילציה – תהליך ביוכימי חיוני ביסודו לתפקודו האופטימלי של הגוף. תהליך זה נמצא בבסיס של ניקוי רעלים ומתכות כבדות, בהסדרת ביטוי גנטי וחילוף החומרים. למתילציה תפקיד מרכזי בסינתזה של מוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטרים) האחראים על מצב רגשי וקוגניטיבי של כל אדם. חוסר איזון במתילציה קשור לפגמים גנטיים מסוג-SNP ו\או לחשיפה לתנאי סביבה 'מרעילה' (כמות גדולה של מתכות כבדות, קטלי חרקים ועשבים, שימוש מוגבר בחיסוונים ואנטיביוטיקה, תזונה לקויה, סטרס מתמשך וכד').

רמת היסטמין בדם יכולה להעיד בצורה מדויקת ביותר על מצב המתילציה בגוף. כלומר, האם מדובר במחסור או בעודף קבוצות מתיל, להיווצרותן מכוונת המתילציה. רמות גבוהות של היסטמין בדם מלמדות על תת-מתילציה. סקירת הסימפטומים וההיסטוריה הרפואית יכולה לחזק את האבחנה. לדוגמה, רוב האנשים המזוהים כבעלי מתילציה מופחתת סובלים גם מאלרגיות עונתיות, מגלים קווים פרפקציוניסטיים ואובססיביים באישיותם, ליבידו גבוהה, נטיות לדיכאון וחרדות.

בין המצבים הקשורים לתת-מתילציה נצפו: הפרעות אכילה (אנורקסיה\בולימיה), נטייה להתמכרויות (קניות, הימורים, שימוש בסמים ואלכוהול), מצבי דיכאון, הפרעה סכיזו-אפקטיבית, הפרעת התנגדות מתנגדת ODD, oppositional-defiant disorder והפרעה אובססיבית – קומפולסיבית, OCD.
רמות נמוכות של הסטמין בדם מעידות על מתילציה מוגברת. אשר יכולה להתבטאות במצבי חרדה קשים ובהתקפי פאניקה, ברגישות יתר למזון / כימיקלים, בעיניים יבשות, זיעה מופחתת, כישרונות ומיומנויות אומנותיות\מוסיקליות גבוהות, אי סבילות לנוגדי דיכאון מקבוצת 'חוסמי סרוטונין' (SSRI) וכו'.
מצבים בהם התגלתה מתילציה מוגברת הם: הפרעות חרדה ופאניקה, דיכאון, הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות, לקויי למידה, סכיזופרניה פרנואידית, רמות מוטיבציה נמוכה. אצל מרבית המטופלים שסבלו מדיכאון, הפרעות התנגדות מתנגדות, OCD, הפרעה דו קוטבית או סכיזופרניה נמצאו פגמים גנטיים במתילציה, אשר ככל הנראה המקור מרכזי להתפתחות מחלתם.

בדיקה נוספת לאבחון מצבה של מתילציה היא בדיקה גנטיות ל-MTHFR. אולם שתי הבדיקות אלה הן בעלי ערך מדעתי גבוה, רמות ההיסטמין בדם נותנת תמונה יותר ברורה מבחינת המצב של מתילציה מוגברת, overmethylation מאשר זיהוי 'המוטציה' של MTHFR בבדיקת הרוק. בעוד, כאמור לעיל, היסטמין גבוה בדם הוא האינדיקציה ל-'undermethylation'. למעט מעורבותו לתהליך המתילציה ישנם להיסטמין תפקידים חשובים נוספים. בהיותו הנוירוטרנסמיטר המעורר הוא מגביר את הערות ומונע את השינה. הסטמין גבוה נמצא גם במצבי אלרגיה חריפה. כלומר, מדידת ההיסטמין בדם יכולה לתת תשובות נוספות לחוסרי איזון בגופינו.

למי מומלצת הבדיקה

הבדיקה הזו יכולה לעזור בגילוי מקורות מוסתרים לדיכאון, הפרעה דו קוטבית, סכיזופרניה, הפרעות קשב וריכוז (ADHD), לקויי למידה, אוטיזם. לנשים הסובלות מתסמונת קדם ווסתית ומהפלות מוקדמות חוזרות. מחלות ניווניות, אלרגיות ועוד. לאלה שנמצאים בקבוצת הסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם, מיגרנות, אוסטאופורוזיס ולסרטן.

כיצד מתבצעת הבדיקה?

הבדיקה מתבצעת מדגימת דם. לאחר איסוף דגימה היא נשלחת למעבדה המובילה בתחום בארה"ב\אירופה. התוצאות מתקבלות בד"כ תוך3-4 שבועות.