משקף את מעגל הקסמים, בו מצבי סטרס מתמשך גורמים לעומס האדרנלים ולרמת קורטיזול גבוהה, אשר בתורה מדרבנת את אגירת שומן מרכזית. התשת האדרנלים מתלווה בחוסר תפקודם הדרגתי (תסמונת העייפות הכרונית) ומאידך עלולה להגביר את הצורך למשקאות אנרגיה וקפאין (טריגרים נוספים לאחסון שומן). האחרונים בתורם מחמירים עוד יותר את השינויים המטבוליים וההורמונליים שכבר קיימים. כתוצאה, הגוף ממשיך לאגור שומן בלי להשתמש בו ולהתייחס עליו כמקור האנרגיה פוטנציאלית למצב "הרעב" בלתי צפויים.

למרות שאנשים עם תבנית גוף אדרנלי לא אוכלים הרבה, הם מגלים קושי רב לרדת במשקלם. זה קורה בין היתר גם בעקבות פגיעה משנית בשאר הבלוטות האנדוקריניות (בלוטת התריס, לבלב, השחלות) והכבד. במקביל, חוסר שינה במצב מתמיד של מתח גורם לגירעון אנרגיה מלווה בצבירת תאי שומן פרדוקסלית. ניסיונות לשימוש בדיאטות דלות קלוריות ובפעילות גופנית אינטנסיבית לא מועילים כלל, אלא רק מגבירים את הסטרס הגופני.