את התשובה לשאלה זו, מתבקש להתחיל מהגדרת מושג של 'תזונה בריאה'. עם זאת ההגדרה הזו אינה אחידה ומשתנת על רקע תרבותי, סביבתי, דתי ואישי. לאחד - להימנע מג'אנק\פסאט-פוד נחשב לאכול בריא. לאחר - תזונה בריאה מזוהה עם אוכל לא מעובד, במזנות אורגניים ואכילה 'נפרדת'. במילים אחרות, הגישה הדיכוטומית של 'בריא' ו'לא בריא' לא מתאימה כאן.

תזונה בריאה מאחדת סגנונות אכילה שונים, בהם כל אחד בוחר באיזו נקודה מהרצף מתאים לו להיכנס וכיצד להתקדם. יחד עם זאת, תזונה בריאה מבוססת על חוקים ביו-פסיכוליגיים ברורים המשקפים כיצד להשיג את תפקודיו האפטימלי של הגוף בדרך הטבע.

מאחר ותזונה בריאה היא לא דיאטה מיוחדת לזמן מה, אלא חלק מהותי מדרך חיים ארוכה, שווה להכיר בה לעומק. בפרק הזה נתייחס כיצד להפיק את המקסימום מחוקי התזונה, אשר מאחדים לתוכם שני קוים מנחים:

  1. להשלום את החסרים: ויטמינים, מינרלים ונוטריינטים חיוניים תפקודו האופטימלי של הגוף.
  2. להוציא מהגוף,יותר ככל האפשר, את הרעלים והפסולת שהצטברו בתוכו במהלך החיים.

כיצד עושים זאת?

הבדיקות הפונקציונליות (קטלוג הבדיקות) מקיפות אשר נגישות היום בקלותמאפשרות לזהות את הרעלים המזיקים ומרכיבים החסרים בגופינו בצורה מדוייקת ובכן עוזרים לבחון את הצרכים הבסיסים של הגוף. 

12 פעולות אליהן להיצמד ביום יום:
  • מומלץ לשתות כ-1.5-2 ליטר מים ליום, כי כל תא בגופינו מצריך מים כדי לתפקד באופן בסיסי. מחסור או הפסקה של הספקת נוזלים לגוף תגרום למותו של התא. כמו כן, הגוף זקוק למים כדי לנקות רעלים ופסולת שהוחסנובו: מתכות כבדות, עודף אסטרוגנים, חומרי הדברה מן המזון שאוכלים, תוצרי הפסולת של פעילות היום יומית של הגוף ועוד.

  • לאור העובדה שבארץ כמעט ואין מיים מתאימים לשתיה מהברז, מומלץ להשתמש במסנני מים בטוחים, כמו אוסמוזה הפוכה ולהוסיך להם  את האלמנטים ׳החיים, כמו תערובת סידן אלמוגים.  

  • שותים רבע/ חצי שעה לפני ארוכה ואף פעם לא בזמן הארוחה ומיד אחריה. לחכות כשעתיים, כדי למנוע דילול מיץ קיבה

התזונה המודרנית עתירה בקלוריות וחסרה בנוטריינטים (חומרים מזינים). בנוסף, החשיפה לסטרס מתמשך, גם היא גורמת לשיחרור החומרים מזינים (מגנזיום, ויטמין בי וכד') מהגוף. במצב זה גופכם נוטה לתגרגם את צרכיו הלא מסופקים לתאבון מוגבר וכמהה למזונות מסוימים, לחולשה ועייפות בלתי מוסברות, ל'ערפול' מוחי וירידה בתפקוד היום יומי. המידע  הבסיסי הזה יעזור לכם להיות קשובים יותר לגופכם ולהימנע מהצפתו בקלוריות מיותרות. להתייחס לאוכל כמקור להזנה ובריאות. כאמור, אתם גם לא צריכים לנחש, אלא לבדוק האם גופכם סובל מחסרים תזונתיים.

ידוע על הקורלציה ישירה וחד משמעית בין כמות הקלוריות הנצברות במשך החיים ואריכות-ימים. לכן, ככל שפער בין משקלכם ובין משקל הממוצע לאותה קטגוריה דמוגרפית לפי מין וגיל גדול יותר, כך יותר סיכון שאתם מפרים את החוק הבסיסי של תזונה בריאה: לא לאכול מעבר למה שיכולים לבזבז. אם בגדיכם מתחילים להיות צמודים מידי זה הזמן לבדוק את תפריטכם ולזהות האם אתה מגזימים במתוקים ודברי מאפה, משלבים אוכל פחמימתי ושומני, משתמשים בMSG או הזנכתם את הפעילותכם הגופנית.

עוד נקודות לבדיקה כשבגדים לחצים מידי:

  • שתיה מתוקה (מיץ ת"ע סחוט מכיל יותר מ60 ג' סוכר.

  • אכילה 'רגשית' במצבי הסטרס.

  • אכילה מאוחרת (אחרי 6-7 בערב).

  • שינה קצרה ושטחית (רק בפאזה של שינה עמוקה נשרפים השומנים)

  • מנוחה אחרי אימונים (רק כשנוחים אחרי אימון גופני קשה נבנה השריר ונשרף שומן).

חכמי הדור טענו שגודל הארוכה לא צריך להיות יותר מהאגרוף. כנראה אפשר לשרוד גם עם פחות. אבל מה שבהחלט קובע זה ערכם התזונתי ושילובם של אבות המזון וזמינותם של וויטמינים ומינרלים באוכל. במקום הראשון מבחינה כמותית נמצאים בתפריט את ירקות (עדיפות לטריים), מכילים את סיבים תזונתיים, ויטמינים, מינרלים ופחמימות. כאשר מבחינת הערך הקלורי, אבות המזון מתחלקים יחסית ככה: 80% -75 – שומן, 20-15% -חלבון, 5-10% -פחמימות, אשר רובן באות מירקות ואף מדגנים מלאים. הנראה כי כולנו נרוויח אם נאזן את הציפיות בין אוכל מהנה לאוכל מזין, כאשר אישית אני בטוחה שאוכל בריא יכול להיות מאוד טעים. תהיו קשובים כיצד אתם מרגישים אחרי ארוחה: אנרגטיים ומועילים או חלשים וישנוניים – הגוף לא ישקר 

הגישה לנושא זה עברה שינוי משמעותי בעשור האחרון. יתכן ומה שאמרו לכם תמיד זה שתפריטכם יכלול שלוש ארוחות רגילות ועד שני ׳נשנושים׳. כך תוכלו להימנע מתחושת הרעב הלא נעימה, מ'נפילת' סוכר ועוד. עם זאת, ככל שאנו אוכלים יותר פעמים ביום, כך האוכל מפיץ יותר בדם את האיסולין (ההורמון שגורם לתחשת רעבון ומונע שריפת השומנים). דרך זו אנו יוצרים 'מעגל קסמים' אשר מביא אותנו להתפתחות התנגודת לאינסולין.

תנגודת האינסולין היא הגורם המרכזי למחלות דלקתיות, ניווניות, אוטואימיוניות ועוד. לכן, חשוב שלא תוכלו אם לא רעבים וגם יכול להיות שתסתפקו בשתי ארוחות ובכך תגדילו את הטווח בין ארוחת ערב לארוחת בוקר ל12-16 שעות. הזמן הזה יספיק לרוב האנשים לבזבז את הסוכר שנשאר בדם לאחר הארוחה ולעבור למקור אנרגיה נוסף, בריא יותר – גופים קטוניים, ketons bodies הנוצרים משומן.

תשתדלו גם לא לנשנש. יהיה לא קל בהתחלה, אבל הגוף יתרגל ללו"ז החדש תוך שבועיים- שלושה.

במדע המודרני הוסכם שחלב פרה עלול לגרום לליחה מוגברת, לחומציות יתר בדם, לאוסטאופורוזיס (ירידה בצפיפות העצם), דלקתיות בדופן המעי ובגוף כולו. ישנה קורלציה גבוהה בין נטילת חלב פרה והתפתחות עששת, אקנה, מחלות אוטואימוניות (סכרת סוג 1 ) וסרטניות (סרטן בלוטת הערמונית). הסיבה להשלכות מרחיקות לכת חולניות של שימוש בחלב היא הרכבו הרחב. בחלב נמצאים:

  • חלבונים מורכבים (קזאין וחלבון מי גבינה) האחראים על תגובות אלרגיות

  • סוכר החלב (לקטוז) אשר עלול להביא לאי סבילות לקטוז, lactose intolerance, אצל אנשים אשר לא מיצרים את לקטז, lactase – האנזים שמפרק את סוכר החלב. חלק מבעלי אי סבילות ללקטוז יכולים לשתות עד כוס חלב רגיל ליום. אחרים לא יכולים לשתות ולו כפית חלב אחת בלי לפתח תסמינים חמורים, כמו שילשוים, גזים, התנפחות וכד'. עוד על אי-סבילות ללקטוז ואלרגיה לחלבון: 

  • קזומופינים, Casomorphins (חומרים נרקוטיים דמוי מורפיאום), אשר עלולים לגרום לאנשים הרגישים עליהם (ילדים אוטיסטים) להתנהגות חריגה, לקוי למידה, הפרעות קשב וכד'. אנשים פחות רגישים יכולים לסבול מחשיבה מעורפלת וישנוניות.

  • עצם העובדה שרוב הפרות מקבלות אנטיביוטיקה וגרמון גדילה באופן קבוע, מוזנות על ידי תירס מהונדס במקום דשא מכניסה את החלב לקטגורית מזונן לא רק פחות מזין, אלא מסוכן בהחלט.

לרשימת מאמרים על נזקי חלב

לאוהדי חלב נשארים דברי חלב מותססים (יוגורט, קפיר, גבינות) מחלב עזים\כבשים\גמלים אורגני. 

ללעוס אוכל לפחות 30 פעם.

הסבר:

– ברוק ישנם אנזימים (מפרקים את האוכל למרכיבים) בעיקר לפחמימות אשר מתחילים לפרק אותן כבר בחלל הפה. זה מקל על תהליך עיכול בהמשך – בקיבה ובמעי הדק.

– רוק הוא חומר מחטה ובאמצעותו ניתן לנטרל את החידיקים הלא רצויים כבר בתחילת דרכם למערכת העיכול.

– תחושת השובע מופיעה כעבור 20 דקות של אכילה בלי קשר לכמות האוכל.

בין חומצות אמינו וחומצות שומן (אבני יסוד של חלבון ושומן בהתאם) נמצאות כאלה שלא מיוצרות בגופינו, אך חיוניות לתפקודו האופטימלי של הגוף. מכרחים לקבלן מהמזון. לעומת זאת, לא ידוע על קיומן של תרכובות דומות בין הפחמימות, כאשר לאותו תפקודו האופטימלי, גופינו צריך רק 5 גרם סוכר (כפית\שני גזרים קטנים) ליום. זאת בכדי שרמת סוכר תשאר בגבולות הטווח התקין. עובדה מעניינת נוספת היא שבת"ע אחד יש כ-19 גרם סוכר, בעוד כ-100 גרם של דגן מכילים כ60-70 גרם פחמימות ממוצע. סוגי הפחמימות.

שימוש לא מוצדק ובהחלט מוגזם בפחמימות גרם לתנגודת האינסולין. עם זאת, מרבית האנשים שמודעים לתופעות לוואי האלה של סוכר, עדיין לא מסוגלים לוותר עליו. מדוע זה קורה? קושי המרכזי הוא – התמכרות פיזית ופסיכולוגית למתוק. כיצד מתגברים עליה – נצמדים להנחיות כדלקמן:

  א. לא להעמיד את עצמך במבחן שלא תוכל לעבור:

– ״לא להכניס אויבים הביתה״. כלומר, לא להתפתות ולא לחפש תירוצים כדי לקנות מתוקים (בשביל אורחים, ילדים, נכדים וכדומה).

– לא להיחשף למצבים בהם נאלצים לאכול משהו שלא תכננתם.

 ב. להשתמש בתחליפים:

– במקום שוקולד ניתן לאכול כדורי תמרים עם אגוזים, גרד קוקוס, להוסיף אבקת קקאו אורגנית. ממרח חרובים ללא סוכר. כדי להוריד במות הקלוריות יש להוסיף לכדורי תמרים סובין שבולת שועל, פירות טריים קצוצים דק.

– טוב לקינוח: תפוח בתנור עם קינמון, צלחת פירות (מנגו, פפאיה, אפרסמון, בננה חתוכה באופן גס). לאכול עד מצב של שובע.

– להכין סלט פירות עם עלי נענה,  גרד תפוז וג׳ינג'ר. אפשר להוסיף קצת שברי פיסטוק מעל.

– שייק ירוק גם מוריד תשוקה למתוק. הכנה: לקחת כ10 עלי תרד, בננה, ג׳ינג׳ר, אפשר להסיף ¼ לימון לא מקולף וחצי כוס מים פושרים, לעבד בבלנדר.

– דייסת פישטן עם דבש/סלן או עם פירות.

 ג. טיפים נוספים:

– מבין הפירות היבשים תבחרו באלה שללא תוספת סוכר (אננס, תפוח,מנגו, פפאיה וכו׳), חמוציות כדי להשרות במים.

– תה קינמון, קמומיל, בבונג, מרווה, סרפד מדכאים את התיאבון ומורידים כמהה למתוק.

– להימנע ממצבי רעב קיצוני: לאכול לפי לוח זמנים, עד שמגבשים את הרגל לאכול בזמנים קבועים.

– לשתות תה או מים חמימים כ- 15, 20 דקות לפני הארוחה.

– להחזיק בהישג יד קופסת ירקות טריים. אותם תוכלו לאכול יחד עם אגוזים או\ו גרעינים (דלעת, חמניה) במקרה שאתם רעבים מחוץ לבית. ואין אוכל מתאים בצורה נגישה.

אחד הנושאים המרכזיים בתחום התזונה הבריאה הוא – מקומו של החלבון בתפריט שלנו. הנושא הזה גורם להרבה בלבול ומעורר המון שאלות. בפרק הזה נעבור על שאלות הבאות:

העקרון ההפרדה מגיעה משיטה מאקרוביוטית – פילוסופיית תזונה ואורך חיים, המבוססת על תורות המזרח הרחוק, הדוגלת באכילה מתוך התחשבות באיזון היין והיאנג במודעות לגידול המזון ולצורת הכנתו ואכילתו, וכמו כן בהתאמתו לאדם המסוים. עיקרי מקרוביוטית כוללים: 

  • בסיס תזונתי המושתת על דגנים מלאים 

  • הימנעות ממזון מעובד או תעשיית 

  • אכילה בכמויות מתונות 

  • גידול מזון אורגני 

  • לעיסה מרובה.

 

העקרון המנחה במקרוביוטיקה אומר כי אין "נכון" ו-"לא נכון" אלא "מתאים" ו-"לא מתאים". דהיינו – תזונת אדם צריכה להקבע על-פי מאפייניו הוא ולא על-פי דוגמה שרירותית לפיכך, אין במקרוביוטיקה פסילה גורפת של מוצרים מן החי (אם כי אלה יהוו חלק עיקרי בתפריט רק באזורים בהם זהו כורח המציאות. מבין כל המזונות מן החי, דגים נחשבים כמתאימים ביותר לצריכה אנושית ואף מומלצים פעמים רבות (במידה מתונה) ואילו בשר בקר, עופות, ביצים, בעוד כמוצרי חלב נחשבים מזונות שיש להימנע מהם בדרך כלל.

מבחינה פיזיולוגית, הפרדה בין אבות המזון מאפשרת לעכל חלבונים בקיבה (המקום היחיד במערכת העיכול לפירוק החלבונים) בצורה יעילה יותר. פירוק חלקי של חלבון הופך אותו למזון החיידקים ׳הרעים׳ וגורם לזיהום המאסיבי של המעי (dysbiosis). זה אחד מהמנגנוני התפתחות ל"מעי דליף"- חדירות מוגבת של שכבה הפנימית בדופן המעיים. המביאה לרגישויות ואלרגיות למזון ודלקות מערכתיות בגוף.

מה מומלץ לעשות?

– לא לשלב באותה ארוחה את החלבון מין החי (בשר, עוף, הודו, דג, ביצים, דברי חלב) עם הדגנים (אורז, כוסמת, קנוא, קוסקוס, פסטה) או ת״א, לחם). במקום: להוסיף ירקות,(עדיף טריים). 

– להגיש דגנים עם חלבון מין הצומח (קטניות, עדשים,חומוס), עם ירקות, שמן זעת, טחינה.

הדגש בכל מנה (חלבונית או פחמימתית) הוא על ירקות (60-80% מארוכה), העשירים  בהרבה סיבים תזונתיים.

ערכו החיוני של השומן לגוף אינו מוטל בספק. צריכת השומן היומית לאנשים בריאים הינה כ-60%  מסך הקלוריות בתפריט. שומן מהווה לא רק מקור הכרחי לאנרגיה, אלא גם אבן יסוד בכל תפריט תזונה מאוזנת.

תפקידם של השומנים בגופינו:

  • מרכיב עיקרי בפוספוליפידים שהם, יחד עם החלבון, מהווים את אבני היסוד בממברנה (קרומית) של כל תא בגופינו. נמצא כי בנוירונים (תאי מערכת העצבים) כמות השומן בממברנה מגיעה ל 80%.

  • ספיגת וויטמינים מסיסים בשומן בלבד (כגון: וויטמין D, E, A וכדומה) , מותנית בהימצאות חומצות שומן.

  • רבים מההורמונים מבוססים על חומצות שומן, כגון: קורטיזון (ההורמון של הסטרס), פרוגסטרון, אסטרוגנים, טסטוסטרון – הורמוני המין,  הורמוני היפופיזה ועוד.

  • פירוק של חומצות השומן בתא משחרר אנרגיה גבוהה בהרבה מזו המתקבלת מפירוק חלבונים ופחמימות. חומצות שומן מהוות עתודות אנרגיה בגוף.

  • חומצות שומן גורמות להפרשת מיצי מרה באופן מאסיבי – דבר הכרחי להליך עיכול תקין.

כיצד מתחלקות חומצות שומן

מהם שומנים 'טובים'

חדשות מעולם המדע

ע"פ המחקרים, מניעת הרעלה גופנית על ידי ניקוי רעלים שיגרתי שמכנה כניקוי רעלים משך כל החיים, Lifelong Detox יעיל יותר מאשר ניקוי רעלים תקופתי. זאת בעקבות  הגבלת ההצטברות הרעלים ומתכות כבדות ברקמות הגוף העמוקות.

לסיכום

לפי עדכונים האחרונים מתחום התזונה הבריאה, נמצא כי ההצמדות לתפריט

עשיר בשומנים טובים ודל בפחמימות הוא הצעד הנכון לעשות למרבית האוכלוסייה. כמות החלבון, בניגוד למסקנות העבר, אמורה להיות פחותה יותר ולא עוברת את ה 25% מערכו הקלורי של אבות המזון. מומלץ בהחלט לבחור במזון אורגני ולא מהונדס. לדאוג לעיכול וספיגה תקינים. לזהות את הניקוי הרעלים כשיטת חיים ולא פעולה חד-פעמית. לראות את צדדים החיוביים בכל תמונת מצב.

השימוש ב12 חוקים האלה יעזורו לשמירת בריאותכם וחייכם ארוכים ופעילים.

 
במי אתם יכולים להיעזר?

לפעמים שיתוף של מישהו קרוב או קשור לנושא הוא לא מספיק. הפתרון היעיל יותר הוא לפנות ליעוץ לבעל מקצוע עם ידע וניסיון בתחום. מטפל  שיודע לנתח את המצב, לפענח את הסיבות  לכישלונות ולזהות את המצוקה בין השורות. נדרש גם ידע מקצועי על הרגלי אכילה שכיחים ומיומנות באימון תזונתי. לא פחות חשוב ממרכיבים פסיכולוגים של הטיפול התמצאות רחובה בהליכים פיזיולוגיים הקשורים לאכילה ומזון. בהרבה מקרים מודעות להשלכות של עמידות לאינסולין, השפעת הרמוני סטרס לעוצמת התיאבון וערנות למצבים בהם גוף מאותת לעזרה עקב חוסר נוטריינטים (מרכיבי מזון חיוניים) יכולים להיות המפתח להצלחה טיפולית.

אשמח להעניק לכם את הכלים לרכישת מיומנויות מגוונות הנדרשות להתמצאות בתחום של תזונה בריאה