רפואה מותאמת אישית היא מודל קליני של רפואה בין-תחומית. מתייחסת לזיהוי ונטרול גורמי סיכון להתפתחות החולי כנושא מרכזי. מציעה גישה חדשה ורבת עוצמה להערכה, טיפול ומניעה של מחלות כרוניות.

משלבת את החידושים האחרונים במדע הגנטי והביולוגיה של מערכות  יחד עם הבנת תפקידו של אורח חיים וגורמים רגשיים בהתפתחות וההתקדמות של מחלה.

רפואה פונקציונלית הופכת לחלק הכרחי בכל הליך אבחון וטיפול מקצועי.

גורמי הסיכון השכיחים ביותר להיווצרות מחלות ממושכות
  • מחסור מינרלים או ויטמינים במזון או בגוף
  • חשיפה לרעלים סביבתיים
  • רגישות יתר למזון/אלרגיות
  • מתכות כבדות ממקורות חיצוניים ו/או פנימיים
  • חוסר יעילות של אנזימי עיכול ותסמונת "המעי הדולף" (Leaky Gut Syndrome)
  • התשה של מערכת החיסון על ידי זיהומים ממושכים ומחלות אוטואימוניות
  • מצבי דחק (סטרס) ממושך, אירועים טראומתיים פגמים גנטיים מולדים, נרכשים וכדומה
מה הבדל בין רפואה מותאמת אישית לבין רפואה מסורתית?

מדוע רפואה מסורתית לא מספקת מענה?

על פי נתונים סטטיסטיים נרחבים, החברה המודרנית חווה עלייה חדה במחלות כרוניות מורכבות (סוכרת, מחלות לב, סרטן, מחלות נפש, הפרעות אוטואימוניות וניווניות).

הגישה הטיפולית במחלות אלה נשענת כיום על מתן תרופות מרשם קבועות לפי הפרוטוקולים הרפואיים המקובלים. תפקידן העיקרי הוא להשתיק את הסימפטומים האקוטיים.

הגישה המסורתית אינה מתייחסת להיבטי אורח חיים לקוי, תזונה לא בריאה, ההשפעות המרעילות של הסביבה, למצבי דחק מתמשכים, לפגמים גנטיים ולפקטורים אינדיבידואליים נוספים. 

התעלמות מהם מביאה לסיכוי אפסי לריפוי של מחלה כרונית ולעסוק מתמיד של הרופאים בדיכוי שטחי של התסמינים.

ללא התייחסות לייחודיות של כל פרט, לא ניתן לדבר ברצינות על רפואה מניעתית. הקריטית לשיפור מצבה הבריאותי של החברה המערבית המודרנית.

למי מיועדת רפואה מותאמת אישית?

רפואה פונקציונלית הופכת לפתרון יעיל למחלות כרוניות וטיפול מונע. לעומת רפואה מערבית מסורתית, התכליתית לטיפול נמרץ ובהצלת חיים. 

זוהי רשימת המצבים השכיחים המיועדים לטיפול בגישה מותאמת אישית:

  1. עודף משקל
  2. יתר לחץ דם ומחלות לב כרוניות
  3. סוכרת ותסמונת מטבולית
  4. תסמונת מעי רגיז
  5. הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות
  6. פיברומיאלגיה ומיגרנה
  7. רגישות יתר למזונות ואלרגיות
  8. תסמונת קדם וסתית
  9. הפרעות אוטואימוניות (טרשת נפוצה, מחלת קרוהן, תת-פעילות בלוטת התריס וכד')
  10. הפרעות במצב רוח
  11. אי ספיקה נשימתית כרונית ואסתמה
  12. מחלות ניווניות
  13. מחלות סרטן

לעשרים חולים עם אותה אבחנה עלולות להיות עשרים סיבות שונות האחריות על התפתחותה\התעצמותה. לכן, אם לא נזהה את הגורמים הספציפיים לכל אחד נמשיך לראות רק קצה הקרחון בלי לרדת לעומק הבעיה.

מי עוד יכול להפיק תועלת מרפואה מותאמת אישית?

כל מי שמחפש לשמור על בריאותו\להרחיק את פרוץ המחלה או לתת לגוף סיכוי נוסף להתייצבות.  

הכללים המועילים להשגת המטרה הזו כוללים את הפעולות הבאות:

  1. שינוי בתזונה
  2. ניקוי רעלים
  3. הפחתת רמת מתח נפשי
  4. זיהוי מוקדם של גורמי סיכון אינדיבידואליים באמצעות בדיקות תפקודיות רחבות
  5. נטרול פקטורים סיבתיים על ידי טיפול ממוקד

כיצד ניתן לעצור את המגיפה של החולי הכרוני?

השמנה ומחלות מטבוליות, סרטן ותסמונות אוטואימוניות, הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות כובשים את העולם המערבי ומתקדמות בצעדי ענק.

מחלקות אונקולוגיות לילדים מפוצצות בחולים. גם אם אחוזי ההצלחה הטיפולית הזמנית הם יחסית גבוהים, האם זה גורם לנחמה וסיפוק?

אז מה הוא הפתרון לעצור את האסון הבריאותי המודרני ולא רק להשתיק את הסימפטומים לזמן מה?

הדרך הנכונה בעיני, היא – להתמקד בהבנת הייחודיות הביוכימית של כל פציינט. 

כלומר, הרעיון אותו הרפואה ומערכת הבריאות חייבות לאמץ הוא – להתמקד בטיפול בחולה ולא במחלתו.

במלים אחרות, להפוך את המודל הטיפולי מ- Disease – Oriented ל –Patient – Focused.

​​

מה המטופלים מחפשים?

העשור האחרון מאופיין במגמת עליה בחיפוש פתרון לא תרופתי למחלות ממושכות.

כ- 37% מהחולים הכרוניים חיפשו טיפולים אלטרנטיביים לבעיותיהם. הוציאו על כך מיליוני שקלים, אך עדיין לא הגיעו להקלת סימפטומים יציבה.

רק הערכה מקיפה של כל גורמי הסיכון להתפתחות המחלה הכרונית יכולה להיות המפתח לטיפול המועיל בה