סויה

לסויה יתרונות תזונתיות רבים שאין להפריכם. היא מכילה כמות משמעותית של חלבון, וויטמינים מקבוצת  B, ברזל, סידן ומגנזיום. יכולה להיות מקור לפיטו-אסתרוגנים ועוד. עם זאת הצטברו בעשורים אחרונים מחקרים שמעידים על חסרונותיה, בהם כדאי להכיר:

•  חלבון של סויה שנמצא ברוב מוצריה, למעט טופו, אינו מלא. לכן איכותו ירודה מול החלבון של חלב או בשר. לעומתם הוא גם דל בחומצת האמינו חיונית מתיונין (methionine) אשר ההכרחית לשמירה על מסייעת לגדילה והתחדשות התאים ולנטרול\ניקוי גוף מרעלים, מונע כבד שומני, מעורב בהיווצרות סרוטונין, דופמין ונוראפינפרין.

• חלבון סויה גורם לרגישות יתר גבוהה.

•  מעבר לאלו, הסויה אינה מאפשרת ספיגה מלאה של ויטמין D.

• סויה מכילה חומרים מעכבי-אנזימים שחוסמים את פעילותם הסדירה של האנזימים בעיכול החלבון וקליטת חומצות אמינו חיוניות לגוף.

• לא ניתן להתעלם גם ממחקרים שמראים כי הפיטו-אסטרוגן הקיים בסויה עלול להגביר את הסיכון לסרטן בלוטת התריס, במיוחד אצל תינוקות.

• היא גם מכילה כמות גדולה של אלומיניום, אשר מהווה מקור רעיל למערכת העצבים ולכליות.

• ואחרון חביב, שמנטרל את כל יתרונותיה וגורם לשקול להוצאתה מהתפריט הוא הנדוס הגנטי של סויה.

​

כ93% מגידולה חשפים עליו. מדובר על סוג (Glyphosate), אשר היה גורם לרוב העשבים למות, אבל לא אלה שעברו הנדוס גנטי. כלומר, יכולים לספוג הרבה מהחומר הרעיל הזה. אף על פי המידע על השפעתו המזיקה נמצאת בשלב האיסוף, כבר היום עולה במחקרים בלתי תלויים על בעלי חיים שגליפוסייד עלול להיות גורם סיכון משמעותי להתפתחות סרטן השד, רחם, שחלות, כבד וכליות. הוא מתערב למערכת האנדוקרינית שלנו ופועל כאסטרוגן. כמו כן, הוא מעלה את הסיכול לאלרגיות וכנראה לאוטיזם. ידוע שבחמש עשרה שנים אחרונות חשיפת של היבול לגליפוסייד בעולם עלתה כ-3000 פעמים.

​

פולי הסויה, כמו גם רוב דגנים, קטניות, אגוזים, גרעינים וזרעים, משלבים לתוכם מרכיבים הנקראים אנטי- נוטריינטים (anti-nutrients).​